#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רפה. רבי יוסי ור""ש אומרים אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה. באיזו תרומה ובאיזה זמן? (פא.)"	"לר""ל בתרומה דרבנן בזה""ז, אבל בזמן בית המקדש אינו מאכילה אפי' בתרומה דרבנן שמא יבוא להאכילה בתרומה דאורייתא. לר' יוחנן תרומה בזה""ז דאורייתא ומאכילה אפילו בתרומה דאורייתא. [ולקמן דף פב מבואר שר' יוחנן אמר דבריו דוקא לר' יוסי אבל לרבנן תרומה בזה""ז דרבנן]."	יבמות פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפו. מדוע עיגול בעיגולים עולה? (פא.)	לריש לקיש משום שתרומה בזמן הזה דרבנן. לר' יוחנן משום דאת שדרכו לימנות שנינו, שרק דבר שאין נמכר אלא במנין אינו מתבטל, אבל עיגול פעמים שהוא נמכר באומד והוה כל שדרכו ובטל.	יבמות פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רפז. חבילי תלתן של כלאי הכרם שנתערבו באחרות 1) מה דינם ומדוע 2) האם לר' אליעזר אומרים יוליך הנאה לים המלח ומדוע 3) מדוע לרשב""ג לא ימכרו כולם לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו? (פא: ותוס')"	"1) לר' מאיר כולם ידלקו שלר' מאיר כל דבר שדרכו לימנות מקדש את המתערב עמו ואינו מתבטל. לחכמים יתבטלו באחד ומאתים שלחכמים אין מקדשים אלא ששה דברים ולר""ע שבעה וחבילי תלתן אינו אחד מהם.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה כולן) שלדעת רבינו שמואל אמר ר' אליעזר כן בכל האיסורים אבל לדעת התוס' אמר כן רק בע""ז משום שתופסת את דמיה וכשמוליך הנאה נראה כאילו הוליך האיסור, או משום שמועילה הולכת הנאה דוקא באופן שאין ממשות האיסור בעין.<br>3) בירושלמי תירצו דחיישינן שאם ימכור לעובד כוכבים שמא יחזור וימכור לישראל."	יבמות פא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רפח. לת""ק חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאות טהורות מתבטלת אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות אינה מתבטלת. מאי שנא 1) לר' יוחנן 2) לריש לקיש? (פא: - פב.)"	1) ברישא מתבטלת דאין להם תקנה אלא שריפה ואיכא הפסד קדשים. בסיפא אינה מתבטלת דחתיכה דרכה לימנות ואפשר למוכרן לכהנים בהפסד מועט ומשום הפסד מועט לא מבטלים איסור דאורייתא.<br>2) בנימוחה. לרב שישא בריה דרב אידי רישא בטומאת משקין דרבנן והואיל ונימוחה אין דרכה לימנות ומתבטלת, וסיפא קדשים לזר איסור דאורייתא הוא, ומידי דאורייתא מין במינו להאי תנא סבירא ליה דלא בטיל ואפילו שאין דרכו לימנות. לרבה ברישא מתבטלת דאיסור לאו, דטומאת בשר קדשים לאכלו בלאו, וסיפא קדשים בחולין איסור כרת, דאתי לידי כרת אם אוכלו בטומאת הגוף ולכן אינה מתבטלת. ודברי רבה עלו בקשיא שהרי רבה עצמו אמר דלא שנא איסור לאו ולא שנא איסור כרת. לרב אשי בנימוחה וסיפא הוי דבר שיש לו מתירין דמותרין לכהן, והא דרב אשי בדותא.	יבמות פא: - פב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפט. באיזה אופן אמר רבי יהודה דמין במינו לא בטיל ומדוע והאם קמח הוי מין במינו? (פא: - פב. ותוס')	"רש""י (בד""ה ר' יהודה) כתב שגם בדבר יבש לר' יהודה מין במינו לא בטיל והתוס' (ד""ה רבי יהודה) חלקו עליו וכתבו דדוקא בדבר לח ומתערב אית ליה לר' יהודה דלא בטיל דומיא דדם הפר ודם השעיר דיליף מיניה. אבל בדבר יבש לא, דדבר המתערב מתפשט טעם האיסור בכל ההיתר ולא בטל אבל דבר יבש האיסור מונח במקומו אלא שאין ניכר היכן הוא. ובתי' א' כתבו התוס' דקמח הוי מין במינו ובתי' ב' כתבו דאפילו קמח כיון שצונן הוא ואין טעם מתפשט בטל ורק ברותח אינו בטל."	יבמות פא: - פב. ותוס'		
